<h1>פירוש רבינו אליקים — יומא</h1>
<h2>דף טז.</h2>
[יומא י"א ע"א] [... שמיחד ביתו לו], כלומ' שאין אדם... [משאיל] אשר בביתו כי אם הוא... [צר עין], קמ"ל ובא לו כלומ' בשביל זה שלא רצה להשאיל את כל[יו לאחרים] וצריך לו לפנות את כליו... [לפי שלוקה בנגעים ומתוך כך מתפנה מן הבית]. ה"ג במסכת ערכין בפרק יש (נערכין) [בערכין] להקל [ט"ז ע"א] דבעון צרות עין באין נגעים.
[יומא מ"ד ע"א] שבחשאי, שמקטירין אותו לפני לפנים. ויכפר על מעשה חשאי, על חטא דלשון הרע שהיו מדברין על משה בחשאי, ממעשה כהונה.
<h2>דף לא:</h2>
[יומא ס"ה ע"ב] מש' חטאת שעיברה שנתה, שאם ימתין עד (שעה) [שנה] אחרת יהא יותר מבן שנה ואתי למימ' בכולהו חטאת שעיברו שנתן דקריבין וגמירי הל' למשה מסיני דמתות. גזיר', בתימ', היא גופה חטאת שעיברה שנתה היא דשעיר החטאת איקרי, וכי משהי לה עד יום הכיפו' אחר ודאי עיברה שנתה. הא לא קשיא, דודאי יכול לשהותו עד יום הכיפו' אחר, ואע"פ שהיה עכשיו בן ח' ימים דראוי היה לזה יום הכיפו', אעפ"כ לא יהא לו יום הכיפו' אחר שנה שלימה. כר' דתניא שנה תמימה, דכת' ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית וגו'. מ[ו]נה שלש מאות וששים וחמשה וכול', הכא נמי בן שנתו דקחשיב קרא בענן שנה שלימה מש'ס'ה' היל' האי שעיר החטאת עסיק' דהוו להו ח' ימים ליום הכיפו' זה, נמצא דלאידך יום הכיפו' לא הוו ליה שס"ה ימים דשנת הלבנה לא הויא אלא שנ"ה ימים. מונה שנים עשר [חודש] מיום ליום, שאם מכרה בניסן יש לו שהות עד לניסן אחר ואפי' נתעברה השנה בנתיים, היל' נתעברה השנה נתעברה לו למוכר, היל' לרבנ' ליכא לאוקומה דאפי' לא הוי אלא בן ח' ימים ליום הכיפו' זה לאלתר כי מטי אידך תשרי הוי בן שנה וליום הכיפו' נמצא שעברה שנתו.
